לקראת הגעתו של נשיא הרשות הפלשתינית אבו מאזן לסיור במדינות דרום אמריקה, אנו מוצאים את עצמנו בפני דילמה פוליטית כשאנו מסתכלים על רשימת המדינות שנכללות בביקור: קובה, ונצואלה וצ’ילה שהיא המדינה שנתמקד בה בכתבה זו

אחד האתגרים הגדולים של הפוליטיקה הבינלאומית הצ’יליאנית הוא התמיכה בדמוקרטיה. צ’ילה היא בין המדינות המעטות בדרום אמריקה שהביעה ביקורת חריפה בדעותיה על ההתנהלות הממשלתית במדינות כמו ונצואלה או קובה, לכן ייתכן שזה מה שעושה את הביקור של אבו מאזן למאתגר יותר מבחינה אתית. איך צ’ילה מוכנה לנהל יחסים עם משטר כמו שקיים ברשות הפלשתינית המתנהלת מאז 2005 ללא בחירות מסורתיות.

אין צורך להיות דוקטור במדעי המדינה כדי להבין ששלטון אשר נמשך 13 שנה תחת ההגמוניה של מפלגה אחת, נוגד את כל מה שמייצגת דמוקרטיה ליברלית כמו הממשלה של סבסטיאן פיניארה (צ’ילה). אם הממשל מבקר משטרים דיקטטוריים כמו של מדורו בוונצואלה או קסטרו בקובה, אז למה כן לקבל את אבו-מאזן מפלשתין? מסתבר שפיניארה יכול להתחבר גם עם מנהיגות אשר מואשמת ללא הרף בשחיתות ובשימוש לרעה בכספי המדינה למטרות אישיות, למרות שהיא בעלת חזון שהוא רחוק ממה שהוא רואה כממשלה אידאלית שזו ההתנהלות הנכונה בעניין, כי ביחסים דיפלומטיים עדיף לקבל ולא לשפוט.

אין ספק שההתפתחות המדינית ההיסטורית של העם הפלשתיני אינה רגילה, אבל יש קווים אשר צריך להיזהר ולא לעבור אותם. אבו מאזן מגיע אחרי הצהרה ברוטאלית ואנטישמית הקשורה לשואה כאשר הוא מאשים בעצם את היהדות האירופית בשואה, הוא בעצם חוצה את קו מוסרי. למה? כי הוא משקר.

מי שמשקר יודע את האמת ועושה מניפולציה כדי להסתיר אותה מתוך כוונה פוליטית. השקר אינו עניין של מידע אלא שאלה של כוח, לכן תמיד יש סיבה לשקר. זה לא משנה אם יתנצל או שיגיד שדבריו הוצאו מהקשרם. הכוונה של הצהרותיו היא: «היהודים היו אחראים בעצמם לאסון שקרה להם» ושכל אחד יסיק את המסקנות שלו בעצמו.

השאלה שלנו היא האם זה סוג השותף הבינלאומי שצ’ילה רוצה? האם זה המודל של ממשלות ומנהיגים שצ’ילה תומכת במדיניות הבינלאומית שלהן? כאן חייבים להבין שדמוקרטיה אינה השיקול היחידי, צ’ילה צריכה גם לחשוב איזה קשרים היא רוצה לכונן בין שתי המדינות ואיזה תועלת תצמח מהם כמו למשל הקמת בנק פלשתין אשר תיצור כלי השקעה הדדי חדש, עלינו לבחון את זה היטב.

הרשות הפלשתינית עושה צעדים גדולים לעבר שליטה פוליטית על עזה, למעשה, יש לה כבר שליטה כלכלית משמעותית על האזור, האם ההשקעות הצ’יליאניות יממנו בעצם קבוצות הקשורות בטרור בינלאומי? זו שאלה מטרידה, אבל עלינו להיות אופטימיים ולנסות להאמין שאלה יהיו השקעות גדולות לפיתוח תשתיות, הזדמנות לכולם!

אחד הדברים המסוכנים בלשקר הוא כשאתה מתחיל להאמין בשקר של עצמך. העובדה היא שלטרור הבינלאומי יש תמיכה מקבוצות פלשתיניות קיצוניות ואין אנו יכולים לעצום את עינינו לכך עם כל הרצון הטוב. על צ’ילה ליצור מערכת שתפקח על תנועות הכספים הללו, אם לא יעשו זאת, קיימת אפשרות סבירה שישתמשו בכספים שלהם כדי לממן את הטרור באמל»ט כפי שקרה עם אירן בסנטיאגו לפני 24 שנים.

מאת:הרנן לופז, תרגום:גסטון סיידמן.
תאריך: 14/05/2018 |